פסק-דין בתיק ע"ר 16586-12-12

                  1.            לפני ערעור על החלטתו של כבוד הרשם, עמיעד רט, מיום 11-11-12, אשר ניתנה במסגרת ת"ט 59992-07-12, ואשר בה נקבע כי על המערערים להפקיד סך של 200,000 ש"ח בקופת בית המשפט כתנאי לקבלת ההתנגדות, במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-51416-12-1

הרקע:

                  2.            ביום 03.09.09 התקשרה המערערת 1, בחוזה שכירות עם המשיבה להשכרת נכס ברחוב המתכת 40, באשדוד, כאשר היא נכנסת בנעליה חברת "אילת קווי תובלה יבשתית בע"מ". ביום 01.02.07 נחתם חוזה שכירות שהוגדר נספח א' במסגרת חוזה השכירות מיום 03.09.09. (שני החוזים ביחד או לחוד יקראו להלן: "חוזה השכירות").

                  3.            ביום 11.11.12 התקיים דיון בהתנגדות כאשר בדיון נכח המערער 2 בלבד מטעם המערערים. המערערת 3 לא יכלה להגיע מן הנימוק שהוצג בדיון. לאור זאת, במהלך הדיון נחקר המערער 2 בלבד.

החלטת הרשם:

                  4.            להלן החלטת הרשם:

"לפני התנגדות לביצוע של שלושה שטרי חוב ע"ס של 100,000 ש"ח כל אחד.

לטענת המבקשים, יסוד השטרות בהסכם שכירות שנחתם בין הצדדים וכי בגין נזקי רטיבות קשים, אשר גרמו לנזקים בריהוט, ציוד ומכשירי חשמל, אין כל מקום לחייב המשיבים לשלמם.

בעניין זה טוענים המבקשים כי המשיבה התחייבה לתקן את נזקי הרטיבות, ואולם לא עשו כן ואף נאלצו לתקן את כל הליקויים בעצמם.

פועל יוצא מהאמור, כך לטענת המבקשים, כי הסכם השכירות בוטל בגין הפרתו, כי לפנינו כישלון תמורה מלא ו /או חלקי, כי יש לקזז נזקים שנגרמו, כי השטרות הוגשו לביצוע בחוסר תום לב וכי המשיבה מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון המבקשים.

כבר עתה יש לציין, כי להתנגדות לא צורף הסכם השכירות שבין הצדדים וכן לא צורפו אסמכתאות.

המבקש 2, נחקר היום על תצהירו (המבקשת 3 לא התייצבה לדיון בגין המצב הביטחוני המתוח באשדוד ובעניין זה הוצגה הסכמת הצדדים, כי ההחלטה בעניין נוכח ממצאי עדותו של המבקש 2, תחייב את כל הצדדים), ונתבררו העובדות הבאות:

הוצג הסכם שכירות מיום 3.9.09 . לפי הסכם זה נכנסה המבקשת 1 בנעליה של חברת אילת קווי תובלה יבשתית בע"מ בקשר עם הנכס נשוא הסכם השכירות.

בעיות הרטיבות נתגלו בתחילת שנת 2011 ואולם טענה זו אינה עולה בקנה אחד תצהירו של המבקש 2, ולפיו בעיות הרטיבות התגלו בתחילת שנת  2012.

המבקש 2 טען כי אינו חתום על שטרי החוב. בעניין זה כבר עתה יש לציין כי אין בטענה זו משום הרחבת חזית אסורה,שכן הדבר נטען כמענה לשאלת ב"כ המשיבה. ברור, כי עניין זה לא הוזכר מעיקרא בתצהירה מבקש 2 ועל כך יש לתמוהה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים היום ובהתאם להסכמת ב"כ המשיבה בסיכומיו, יש מקום לקבל את ההתנגדות, ואולם יש להתנותה בהפקדה, ואפרט:

אין ספק שתצהירי המבקשים, ובמיוחד תצהירו של המבקש 2, חסרים ונעדרים כל פירוט בסיסי מתחייב, הן בהתייחס לגובה הנזקים, והן בהתייחס לכספים ששולמו על ידי המבקשים והן בהתייחס לחוות הדעת מקצועית בכל הקשור לנזקים שנגרמו כנטען. יחד עם האמור, לא צורפה ולו בדל של ראיה לכל הקשור לטענות בעניין רטיבות שהועלו כלפיי המשיבה ואשר המשיבה התעלמה מקיומן.

כמו כן, לא מצאתי  בתצהיר טענה כי דמי השכירות שולמו ובעבור איזה תקופה ואף דבר זה נותר לוט בערפל.

רשמתי לפני את הסכמת ב"כ המשיבה בדבר מתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת 100,000 ש"ח, ואולם מטעמים של יעילות דיונית ונוכח סיכויי ההגנה, שאינם גבוהים נוכח נטענות שהועלו עד כה. אני רואה לנכון לחייב את המבקשים בהפקדת סך של 200,000 ש"ח, אשר יהיו תנאי לקבלת ההתנגדות.